חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק דין בתיק ע"ת 78/02

: | גרסת הדפסה
ע"ת
בית דין להגבלים עסקיים
78-02
26.6.2002
בפני :
אל"ם עזרא קמא

- נגד -
:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סגן ענת ויינברג
:
סרן גיא גדיר
עו"ד סרן אור בסוק
פסק דין

 

המשיב, סרן גיא גדיר הורשע על פי הודאתו באי ציות לתמרור ב37- המחייב עצירה לפני קו עצירה- עבירה על תקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

בית הדין קמא הטיל על המשיב קנס של 200 ש"ח ולא הוסיף עוד. על כך בא ערעור התביעה הצבאית. התובע הצבאי הראשי סבור כי עונש זה מופלג בקולתו וכי למצער יש להוסיף לו פסילת רשיון על תנאי- הן משום פסיקתו של בית דין זה והן משום שהעבירה אינה טכנית כפי שסבר בית הדין קמא אלא עבירה חמורה בנסיבות מסוימות.

בית הדין קמא גזר את הדין מנימוקים של נסיבות מקלות וגם משום שסבר כי לעבירה של אי עצירה על פי התמרור בלא צורך במתן זכות קדימה נושאת אופי טכני.

אודה על האמת, כי גם המחוקק סבר כך. אנו מוצאים בתוספת השניה לפקודת התעבורה בפרט 4 את העבירות המחייבות הטלת פסילת מינימום כי עניין זה יוחד לאי ציות לתמרור למתן זכות קדימה.

ללמדך, כי אם מדובר באי ציות לתמרור שעניינו עצירה בלבד ללא מתן זכות קדימה אפשר שהתוספת השניה לא תחול. זאת, גם אם ניתן ואפשרי פירוש אחר שלפיו התמרור לעצמו, בין שהוא מכוון לעצירה ובין שהוא מכוון למתן זכות קדימה, כלול בתוספת האמורה, אני פטור מלהשיב לעניין זה בנסיבות המקרה הנוכחי ואני משאיר הדבר בצריך עיון. עם זאת, אינני סבור שאי ציות לתמרור המחייב עצירה הינה עבירה הנושאת אופי טכני בלבד, בעניין זה אינני תמים דעים בכל הכבוד עם בית הדין קמא. אולם בית הדין קמא ציין נסיבות מקלות של המקרה עצמו ואני מוכרח ללמוד את הנסיבות מתוך הדברים שנאמרו בפרוטוקול בית הדין לאמור "לא היה סכנה, שום רכב לא עבר", מכאן שהתנועה והדרך אפשרו שלא לעצור עצירה מוחלטת. בכל הכבוד לא הייתי רואה בכך נסיבות מקלות. אמת הדבר, שהציות לתמרור זה אינו מחויב בשל התנועה בדרך או בשעות מסוימות של היממה. חיוב בעצירת רכב על פי תמרור עצירה משמעותה עצירה בלי להתחשב בדרך ובתנועה בה ומבלי להתחשב בשעות היממה שבה נוהג הנאשם בדרך.

אכן יש נסיבות שמאפשרות לא להכביד את היד על נאשם, במקרה זה לא מצאתי את הנסיבות האלה, ונראה לי על פי פסיקתו של בית הדין הזה, ניתן היה גם להוסיף עונש של פסילה על תנאי.

עם כל רצוני שלא להתערב בנושא הזה בפסיקתו של בית הדין קמא נראה לי שיש מקום להוסיף פסילה על תנאי ולו סמלית, כדי לבטא את הצורך בהרתעת האחר. לפיכך, אני מקבל את הערעור באופן שלעונש הקנס שהשית בית הדין קמא יתווסף עונש פסילה על תנאי מהחזיק או מקבל רנצ"א לתקופה של חודש אחד למשך שנה.

ניתן והודע היום, ט"ז תמוז תשס"ב, 26 ביוני 2002, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

__________________

אל"ם  עזרא קמא  שופט

חתימת המגיה: _________________                            העתק     נאמן       למקור

                                                                                 רס"ן       ציון    סלמנזדה

תאריך: ______________________                               ק.          בית           הדין

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>